הסטטיסטיקה אומרת שכ- 10 מיליון אנשים מתים בשנה בעולם
ממחלות הסרטן השונות.
ניתן להציל כ3.5 מיליון ע"י אבחון וטיפול בזמן.
ישראל נמצאת כיום בסטטיסטיקה מצויינת ביחס למדינות אחרות
ביכולת אבחון המוקדמת בעקבות הכנסת בדיקות סקר לסל
המאפשרות גילוי וטיפול מוקדם.
כאשר אדם מתחיל להרגיש תופעות לוואי מדאיגות לרוב הוא יפנה לרופא המשפחה
לשם קבלת אבחון מדוייק ל"בעיה" ממנה הוא סובל.
תופעות חריגות כגון חום לא מוסבר, ירידה קיצונית במשקל,
עייפות חריגה,כאבים חזקים ולא מוסברים, חוסר פוקוס, דימומים, קושי בבליעה,
גרד חזק, אודם חזק בפנים, טשטוש ראייה פתאומי, צואה שחורה,
שיעול דמי ועוד יכולות להעיד על גידול סרטני ממאיר או שפיר.
איך ניתן לאבחן את הגידול?
פנייה לרופא לשם קבלת מענה לתופעות אשר המטופל חווה,
במידה ובדיקה אחת לא מסבירה את הממצאים להמשיך בדיקה
ואם התופעה לא חולפת לחזור לרופא כמה וכמה פעמים
עד למציאת הסיבה המזיקה לבריאות המטופל.
ישנם דרכים רבות לאבחון, למשל:
- אבחון סרטן השד ע"י ביצוע בדיקות שגרתיות הכוללות US שד,
ממוגרפיה ובדיקת כירורג שד . - אבחון סרטן הערמונית ע"י בדיקה תקופתית לגברים מעל גיל 45 ,בדיקת חלבון PSA ,
ביופסיה או בדיקת MRI. - אבחון סרטן השחלות ע"י ביופסיה בעת הופעת תסמינים מדאיגים, מעקב אחר מי שסובלת או שאחת מבנות משפחתה סבלה מסרטן מסוג BRCA.
- אבחון סרטן המעי הגס והכבד – בדיקת קולונוסקופיה.
- אבחון סרטן הלימפומה – ביצוע בדיקות הדמיה.
אז מתי אני יודע שאכן חוויתי רשלנות באבחון של סרטן? - אי הפנייה לבדיקות סקר כרוטינה הנקבעת ע"פ גיל, מצב רפואי ועוד..
- אי הפנייה לבירור רפואי בשל היסטוריה משפחתית.
- אי הפנייה לבירור למרות תלונות מרובות שלא נמצאה סיבה בבדיקה של רופא המשפחה או הרופא המקצועי.
- אי הפנייה לבדיקות הדמיה לצורך בירור מעמיק.
- פענוח שגוי של בדיקות הדמיה שבוצעו והעידו על ממצאים תקינים כאשר הממצא לא היה תקין.
- בדיקה פתולוגית שגויה.
ועוד
איך אני אמור לפעול כאשר אני חושב שחוויתי רשלנות רפואית? - פנייה לעו"ד שעוסק בתחום של רשלנות רפואית בעל ניסיון בתחום
<<חשוב>>
לא כל עו"ד שעוסק בתחום הנזיקין בעל ניסיון בתחום הרשלנות הרפואית,
לכן חשוב לבחור אחד כזה שיש לו ניסיון. - קבלת חוות דעת אשר תוכיח כי גילוי מוקדם יותר היה משפר את סיכויי ההחלמה
ומאפשר ריפוי / הארכת חיי המטופל. - הגשת תביעה לבית המשפט.