אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שמי שבודק אותנו אמור להיות גורם מיומן
שאמור לתת לנו מענה על מצבנו הרפואי
על אחת כמה וכמה כאשר שלחו אותנו לביצוע בדיקה שאמורה להיות
בדיקת עזר לאבחון של הגורם המפריע/מכאיב.
כיום, לא מעט אנו נתקלים באבחון או פענוח שגוי של בדיקות רנטגן כאלו ואחרות שנעשו.
החשיבות של פענוח בדיקות אלו הינו קריטי למתן טיפול בזמן,
הקלה על כאב המטופל ולעיתים גם יכול להשפיע על כך שיאבחנו בזמן מחלות סופניות או שלא.
לדוגמא : אדם שהגיע למיון עקב תאונת ספורט ומרגיש כאבים עזים ברגל,
אותו אדם עשה צילום והצילום פוענח כתקין, אותו אדם שוחרר הביתה עם כאבים ומשככים.
לאחר שבוע חוזר אותו אדם עם אותם הכאבים ובפעם השניה נעשתה בדיקה נוספת שמאבחנת שבר חמור .
כעת לאחר אבחון מאוחר האדם נותר עם נכות לצמיתות ושבר שלא טופל כראוי.
אילו אותו מטופל היה מאובחן בזמן ייתכן שלא היה נותר לו כל נזק.
דוגמא נוספת: אדם מגיע לרופא משפחה עם שיעול טורדני,
הרופא מפנה אותו לצילום ריאות, בדיקה יחסית פשוטה שפוענחה כתקינה
ושולח אותו לביתו עם אנטיביוטיקה.
אותו אדם ממשיך לסבול משיעול טורדני במשך שבועות וחוזר לרופא המשפחה ששוב שולח לצילום
אבל כעת מתגלה בפענוח גידול על אחת הריאות.
השבועות שפוספסו הינם קריטיים לטיפול שהיה ניתן למטופל או ניתוח שיכול היה להציל את חייו
ואפילו מאפשר טיפול שיאריך את חייו.
התוצאה היא שאותו אדם נפטר כתוצאה מאיחור באבחון המחלה.
המקרים הנפוצים ביותר של אבחון שגוי הינם:
• אבחון שגוי של ממצאי בדיקה עם תוצאות חריגות כתקינה
• אבחון בדיקה של מטופל לא נכון וכתיבת ממצאי הבדיקה עבור מטופל אחר.
• אי שליחת המטופל להמשך בירור לאור ממצאי בדיקה שמחייבים המשך טיפול / בירור.
• אבחון שגוי של בדיקה ופענוח של תוצאות חריגות כאשר המצב תקין – שזהו המצב הטוב מבין ה4.
במידה ואתם לא מרגישים טוב העירו את תשומת ליבו של הרופא לבדיקות שנערכו,
תשאלו אותו האם הוא עבר על ממצאי הבדיקה בעצמו.
בדיקות הרנטגן בשנים האחרונות עברו מהפך, היכולת לאבחן
ולטפל בבעיה בזמן הפך אפשרי יותר ונגיש יותר מאז התקדמו הבדיקות.
לצורך הוכחה כי הסוקר / רופא שפענח את הבדיקה לא פעל עפ"י הפרקטיקה הנהוגה
ופעל בחוסר זהירות הדרושה יש לקבל חוו"ד נוספת ע"י מומחה בתחום
שיוכל לומר כי רואים בבדיקה את הממצאים שפוספסו וניתן לומר
כי הרופא לא פעל בזהירות הנדרשת לצורך אבחון הבעיה הרפואית.
במקרים רבים אנו נתקלים שהפספוס באבחנה קרה
בשל אבחון או פענוח של צילום שלא ע"י מומחה ברדיולוגיה.
מקרים אלו לרוב קורים בחדרי המיון ומרפאות לרפואה דחופה ששם הבדיקות והתהליכים עמוסים במטופלים והדבר נעשה לצורך קיצור בעומס העבודה.
מקרים נוספים חמורים לא פחות הינם מקרים בהם הרופא אבחן את הממצאים החשודים אך לא השכיל להפנות את המטופל להמשך בירור ומעקב אחר הממצאים דבר שהוביל לאיחור באבחון מחלה או אבחנה שגויה ובשל כך לא קיבלו טיפול תקין.